עקבים בחול – מאת צפורה לביא

זה כבר כמה שנים, שאני עקבית במנהגי, כשזה מגיע לספרים. אני לא נוהגת לקרא את הכתוב על הכריכה האחורית של הספר, כי אני מרגישה שזה עלול להרוס לי את חוויית הקריאה ואת ההפתעות הצפונות בעלילה. כך זה גם לגבי סרטים, איני נוהגת לצפות בקדימונים, או בשמם הלועזי, טריילרים, כדי לא להרוס לעצמי את הפתעת הצפייה.

אז פתחתי על דרך השלילה, מה אני לא עושה, כשאני לוקחת ליידיי ספר חדש. מה שאני כן אוהבת לעשות, זה לבחון את כריכת הספר מקרוב. ראשית, כמובן, אני מתמקדת בשם הספר, ולאחר מכן בשם המחבר או המחברת של הספר. אז, אני בוחנת את התמונה שעל הכריכה וכל מידע נוסף שמופיע בחזית הספר. אני מנסה לדמיין לעצמי בראשי, על סמך כל המידע שאספתי מהכריכה מה יסופר בספר. ואז, מתחילה לקרא מהתחלה, ועד הסוף, ללא דילוגים וללא “הצצות” באמצע או בסוף.

שם הספר הוא עקבים בחול, ושם הסופרת הוא צפורה לביא. על כריכתו הקדמית של הספר מופיעה אשה צעירה, לבושה שמלה אדומה ולרגליה נעלי עקב אדומות. האשה עומדת כשעקביה נעוצים בחול. פרט נוסף, שהופיע על הכריכה הקדמית של הספר, הוא “מבוסס על סיפור אמיתי”. אני אוהבת לקרא ספרים המבוססים על סיפורים אמיתיים, כי אני יודעת שאלה הם סיפורים על חיים של אנשים אמיתיים, כמוני, ושאפשר ללמוד מהם רבות.

אני חשבתי שהספר יספר על חייה של אשה עשירה, שחיה במדבר, מוקפת חולות. האם צדקתי?

אם אתם, כמוני, לא אוהבים לדעת על הספר פרטים נוספים, חוץ מאלה המופיעים על הכריכה ורק רוצים לדעת האם הספר מומלץ לקריאה, אני ממליצה שתעצרו כאן.

לדעתי, הספר מצויין. הוא מספר סיפור אמיתי, מרגש ואני הרגשתי שלקחתי ממנו כמה תובנות חשובות לחיי.

זו הכריכה של הספר.

ספרה של צפורה לביא
כריכה קדמית של הספר עקבים בחול

לכם ולכן, הקוראים והקוראות, שמעדיפים לשמוע פרטים נוספים על עלילת הספר, אני כותבת את השורות הבאות. אתם בוודאי גם תרצו לקרא מה כתוב בכריכה האחורית של הספר.

ספרה של צפורה לביא - כריכה אחורית
קראו מידע נוסף על הספר

כפי שניתן לקרא בכריכת הספר, הסיפור הוא על חייה של אדלה, אמה של מחברת הספר, שהיא צעירה יהודיה שחיה בוורשה, בתחילת המאה העשרים. הפרק הראשון של הספר מספר על בחור נאה, שבתאי, שמחזר אחרי אדלה, ובעצם, כפי שתוכלו לקרא בספר, הוא אחראי לכך שאדלה נשארת בחיים. סיפור החיזור של שבתאי כתוב בפרטי פרטים, והוא מרגש כשלעצמו. מהי הסכנה האורבת לאדלה, שממנה מציל אותה שבתאי, הבחור שובה הלב? על כך תוכלו לקרא בספר.

אדלה עולה לארץ, בעקבות שבתאי, ומתארת מנקודת מבטה את שכניה בביתה החדש, בחולות קריית ים. אדלה מספרת על הזוגיות שלה ושל שבתאי, את האהבה הרבה שלה אליו ולילדיה. בנוסף, אדלה מספרת על אירועים עצובים בחייה, ובחיי משפחתה.

בספר יש קטעים מרגשים, שגרמו לי להזיל דמעות, ולהכיר בחשיבות הקשרים המשפחתיים, והרגעים המאושרים, שאותם אנו חייבים לנצל. אדלה היא אשה מיוחדת, שממנה למדתי על אהבה, ועל עצב. גם בעלה, שבתאי, הוא אדם נדיר, שעוזר לאנשים, בדרכים שונות ומגוונות. גם אדלה וגם שבתאי, עזרו לאנשים רבים, גם כשהם עצמם היו במצב לא קל, כלכלית, גופנית ונפשית. אנשים טובים אלה הם אבני הבניין של ארצינו הקדושה. הם עלו לארץ, כשהיו כאן חולות ופרעות. הם עזרו זה לזה, והקימו מבנים פיזיים, כמו גם מבנים רוחניים, ובזכותם אנו נמצאים כאן היום. את פירות עבודתם הקשה אנו קוטפים היום. הספר שופך אור על ההסטוריה של עמינו, מנקודת מבט אישית ואמיתית.

מחיר: 88 שקלים.

מספר עמודים: 159

אסיף הוצאה לאור

תל אביב, 2013

מבוסס על סיפור אמיתי.

גילוי נאות: הספר התקבל לסקירה.

****************************************************************************************

אתם מוזמנים לצפות בסרטונים בערוץ היוטיוב שלי.

וגם

אתם מוזמנים לעשות לייק לעמוד הפייסבוק של הבלוג, ולקבל עדכונים כשאני מעלה פוסטים חדשים.

11 thoughts on “עקבים בחול – מאת צפורה לביא

  1. נשמע שזה ספר מרגש. וגם הנושא מעניין.

    1. תודה, אתי יקרה.
      הספר אכן מרגש, לי אפילו זלגו דמעות לא פעם. אפשר ללמוד מהדמויות ומייחסן לחיים דברים רבים, כגון הסתפקות במועט, אהבת הזולת ועוד.

    1. תודה, ריקי יקרה.
      איזה כיף לראות אותך כאן!
      קארין

  2. בהצלחה קרין, שפגשתי לראשונה בשירותים. חחח
    להתראות בשמחות

    1. תודה, אורלי מתוקה. שבוע טוב ואכן, אני יכולה לומר שאותך פגשתי לראשונה בשירותים הכי יפים שראיתי עד היום…:-)

    1. ששת יקר! המון תודה לך!
      וגם-חנוכה שמח ושיהיה שבוע טוב!
      קארין

  3. המון מזל טוב על המעבר
    לבלוג החדש והיפה!
    רוב הצלחה ועוד.
    הספר נשמע מיוחד מאוד!

    1. תודה, לילך יקרה.
      אני שמחה לראות אותך גם בבלוג החדש שלי.
      שבוע טוב.
      קארין

Leave a Reply

Your email address will not be published.